הניסיונות הלא מוצלחים לאחד את פשט, בודה ואובודה, עידן המלוכה, זמן מלחמות העולם, טריאנון, השנים שלאחר המלחמה ועד היום, מצבי הרוח בעיר מעוררים היצירה המוזיקלית של אולה פטריק, פיוז'ן, שעלתה בבכורה. ב-2 בספטמבר בכיכר Hősök.
על פי ההצבעה פה אחד של חבר השופטים של שלושת חברי הפתיחה של בודפשט: הפיוז'ן של פטריק אולה היה הזוכה בתחרות המלחינים המשותפת של תזמורת פסטיבל בודפשט ועיר הבירה של בודפשט. המלחין בן העשרים וחמש, זוכה פרס ג'וניור פרימה, לא מסתיר שהיה לו כבוד עצום להאזין ליצירה שלו בביצוע אחת התזמורות הטובות בעולם.
לא השתמשתי במנגינות עכשוויות, רציתי להראות את הרגשות של התקופות האלה במוזיקה שלי, שמכילה גם מוטיבים של מוזיקה צוענית אותנטית – אומר פטריק אולה על היצירה של שמונה דקות וחצי. – ביצירה, הסובבת סביב מנגינה בת חמישה צלילים והתזמורת הסימפונית, משחקים בתפקיד הראשי ארבעה כלים: הפסנתר, הנבל והשובצים.
אני תמיד מלחין בצורה כזו שאני רואה את המבצעים והמיקום מולי, אז אני כותב מותאם לאדם ולמקום. זה קרה גם במקרה הזה, וה-BFZ השמיע את העבודה שלי, שנולדה ליום הולדתה המאה וחמישים של בודפשט, אפילו יותר מושלם ממה שדמיינתי.
הוא ממתין בקוצר רוח לגורל נוסף של היצירה שלו, ובטוח שיום אחד היא תישמע גם באולם קונצרטים, ותראה את צבעיה החדשים. אגב, זה לא הניצחון הראשון של פטריק אולה, הוא היה סטודנט שנה א' באקדמיה למוזיקה כשחלק את המקום הראשון בתחרות המלחינים הראשונה של בטהובן בבודפשט.
חשוב שלא אוכל ליצור רק בז'אנר של מוזיקה קלאסית – אומר פטריק אולה
צילום: מהארכיון של Géza Oravecz/Oláh Patrik
הילד מסלוטריאן התחיל ללמוד מוזיקה כתלמיד בכיתה ב' בהשפעת בני דודיו. הוא התעניין בפסנתר, אבל הוריו המליצו על הכינור, אז הוא בחר בו בבית הספר המקומי למוזיקה. מאוחר יותר לא התגעגע גם לפסנתר, אז הוא מנגן בשני הכלים. הוא פנה לקונסרבטוריון בגיל ארבע עשרה, אז עבר לבודפשט. עד מהרה התאהב בעיר, וגדת הדנובה הפכה למקום האהוב עליו להליכה, ישיבה והלחנה.
עדיין היה לו הכינור ככלי כשכתב רביעיית כלי מיתר מדי רבעון, היצירה הגיעה למקום השני בתחרות המלחינים. הצלחת מחזהו אישרה שעליו לפנות להלחנה, שבה התעניין קודם לכן.
באקדמיה למוזיקה סיים לבסוף תואר בקומפוזיציה. במהלך שנות לימודיו באוניברסיטה הלחין ברציפות, נוצרו יצירות חדשות וחדשות כמענה למכרזים והזמנות.
אני לא יכול לכתוב סתם למגירת השולחן – הוא אומר – אם אתחיל יצירה לטעמי, אני לא אעבור אותה תוך יותר משתי דקות… חשוב לי לדעת למי ובאיזה מיקום היצירה נוצרת. וגם היום, הדבר הראשון שאני שומע בראש הוא צליל הכינור, הכלי שלדעתי יכול להביע רגשות בצורה הטובה ביותר…
לאחר סיום הלימודים, לימד מספר מקצועות, טרנספוזיציה ונגינת נגינה כמדגים באקדמיה למוזיקה, וכן הלחנה לסטודנטים שלא עסקו בכך קודם לכן. עם זאת, תחילת השנה האקדמית בספטמבר כבר הייתה בהמבורג, בין היתר הודות להצלחתה של פיוז'ן וכספי הפרסים הנלווים לכך, שכן היא מאפשרת לו לממן את חייו בגרמניה.
אני ממשיך בלימודים בתכנית ארסמוס, אבל אני לא לומד קומפוזיציה מסורתית, אלא קומפוזיציה אלקטרונית מולטימדיה. באוניברסיטת המבורג יש לנושא הזה מסורות משמעותיות, בין המורים שלי נמצא אלכסנדר שוברט, המלחין המפורסם, ולכן החלטתי להמשיך את לימודיי כאן. תמיד התעניינתי מאוד בהלחנה אלקטרונית ובתוכניות עריכה מוזיקליות שונות, אך לא הצלחתי לרכוש מספיק ידע בתחום זה. אני בהתחלה, ייקח זמן עד שהעבודה הראשונה שלי כזו תיוולד. בעתיד ארצה לעסוק גם בפסקול. בטוח שאשאר בהמבורג לאורך חודש מרץ, אבל אולי אמשיך בגרמניה לאחר מכן.
עם זאת, באביב, הוא בהחלט יחזור לבודפשט, לתקופת המבחנים, שכן הוא עדיין סטודנט של האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט.
הוא מלחין בנוסף ללימודיו בהמבורג, הוא התבקש להלחין יצירה לפסנתר וצ'לו, ההגשה מתוכננת לפברואר, וכן הוא כותב יצירה לטובה ולפסנתר, המוקדשת לרולאן סנטפאלי.
הוא חושב לכתוב אופרה בשפת הלובארי, אבל הוא מאמין שהוא יתחיל כשיוכל לבצע אותה בזמן ריאלי… בדרך כלל, הבסיס של כל היצירות שלו מגיע ממוזיקה צוענית. הוא שואב השראה עמוקה מהמנגינות הללו, והמשימה התרבותית האינסטינקטיבית שלו היא לשלב מוזיקה צוענית אותנטית עם מוזיקה קלאסית.
הוא רואה במלחינים רבים מודל לחיקוי, מהגדולים הישנים, מבאך ועד ויוואלדי ועד ריכרד שטראוס, ואחד המלחינים האהובים עליו הוא צ'ייקובסקי, מלחין רוסי שהוא מעריץ שלו מאז שהיה בן שתים עשרה. הוא אוהב את המוזיקה של Béla Bartók, György Kurtág ו- György Ligeti, בין המלחינים העכשוויים, לגיאורג פרידריך האס הייתה ההשפעה הגדולה ביותר עליו.
אני מקשיב להרבה קטעים שלו, וזה תענוג גדול לפגוש אותו באופן אישי, ותהיה לי ההזדמנות לעשות זאת שוב בנובמבר, שאני מאוד מצפה לו.
הוא גם מוסיף שהוא יודע שכיום מלחין צריך לעבוד אחרת, חשוב לעמוד על יותר מרגל אחת.
אני רואה את זה עכשיו גם בגרמניה. אחד החברים שלי אמר לי שלכל אחד יש עבודה אחרת מלבד הלחנה מסורתית, אפילו בברלין. יש כאלה שכותבים פסקולים, מתעסקים ביצירות מוזיקה אלקטרונית אחרות, יש כאלה שעולים לבמה כאמנים אינסטרומנטליים בנוסף להלחנה, ויש כאלה שעובדים כדיג'ייז או מבצעים תפקידי מפיק. אני עצמי חושב שאצטרך לנסוע בדרך דומה אם ארצה להתפרנס ולהפיץ את שמי תוך כדי.
בטוח שאני בהחלט רוצה לשלב מוזיקה אלקטרונית באמנות שלי, ובתחום הזה הייתי הולך בשמחה לכיוון פופולרי יותר.
אני אפילו יכול לדמיין את עצמי כמפיק מוזיקת טכנו או פופ, כי אני מתעניין גם בתחום הזה. חשוב שלא אוכל ליצור רק בז'אנר של מוזיקה קלאסית. אני מאוד נהנה להלחין, ואני בטוח שאמצא לזה עוד "רגל"…
תמונת פתיחה: פטריק אולה: אני לא יכול לכתוב רק למגירת השולחן, אם אני מתחיל יצירה לטעמי, אני לא מגיע אליו תוך שתי דקות…
צילום: מהארכיון של Géza Oravecz/Oláh Patrik
המאמר המקורי זמין בכתובת: https://orszagut.com/eloadomuveszet/budapest150-fesztivalzenekar-olah-patrik-fusion-kottaba-komponalt-korszakok-5205
ניתן להוריד את המאמר המקורי: Kottába komponált korszakok _ Országút
