הוא לומד רק שנה רשמית הלחנה קלאסית באקדמיה למוזיקה, וכבר זכה עם יצירותיו בפרסים בכמה תחרויות. אתה גם מקבל הרבה בקשות. בראיון הוא דיבר על עצמו, על מטרותיו ועל המוזיקה האהובה עליו.
כשהיה בשנה ב' בבית הספר היסודי, תמיד היה משועמם אחר הצהריים. בגלל זה הוא התחיל ללכת לבית ספר למוזיקה. הוא רצה לנגן בפסנתר, אבל לא נשאר מקום, אז הוא בחר בכינור. מאז סיים את לימודי הפסנתר. כעת הוא צריך לכתוב את המיסה הראשונה בשפת הלובר, והוא מרכיב תזמורת סימפונית לבמת המוזיקה הקלאסית של סיגט. בן עשרים וחובב טכנו.
מתי התחלת להלחין מוזיקה?
כתבתי את זה כשהייתי בן שמונה, העבודה הזו עדיין הייתה די בסיסית אז, בעיקר אוסף של יצירות אחרות. היה בו אפילו שיר של Szekeres Adrienn, אז זה לא היה רציני בכלל… אבל ניגנתי אותו בבחינה שלי, והמורים חייכו ושיבחו אותי.
כשהייתי בכיתה ח' בבית הספר היסודי, הצגנו את אחת ההצגות שלי בסיום הלימודים של חבר. זו הייתה הצלחה גדולה, למרות שלדעתי היצירה הייתה גרועה מאוד, לא הייתי מקשיבה לה היום. ההצלחה הגדולה הראשונה הייתה אולי כשניגנו באחת מחמישיות המיתרים שלי במחנה מוזיקה. זה אפילו לא היה יצירה טובה, אבל זה די היה בסגנון שלי, ואנשים רבים בירכו אותו באותה תקופה. ואז, כשהייתי בכיתה ד', הייתה תחרות הלחנה בקונסרבטוריון, שם כתבתי רביעיית כלי מיתר. אז אף אחד לא ידע שאני מלחין.
כולם אמרו לי לא להתחיל, אף אחד לא ציפה שאקבל מקום. הגעתי למקום השני.
היצירה נוגנה לאחר מכן, הכנר הראשון היה גיוסי וארדי מהווירטואוזות. לאחר מכן התעניינתי יותר בהלחנה וחשבתי כיצד אוכל לעבור מכינור להלחנה. לפני כן, הייתי רק אוטודידקט.
מה כל כך משך אותך להלחין מוזיקה?
מה שאני הכי אוהב זה שאם אני כותב יצירה בגיל נגיד שש עשרה או שבע עשרה, וצריך להוציא אותו כשאני בן שישים, אני פשוט מוציא את התווים ונותן אותו לאחרים שילמדו זֶה. זה לא היה המקרה בכינור. למדתי קונצרט קשה, שאם אתה צריך להוציא אותו שלוש שנים אחר כך, אתה צריך להתחיל הכל מחדש. אבל אני גם מאוד אוהב את העובדה שאחרי שכתבתי יצירה, אני מקשיב לה מהקהל, אין לי מה לעשות עם זה יותר.
איך ההרגשה לשמוע את היצירות שלך בהופעה?
אני ממש לא אוהב לשמוע אותם בחזרה. בחזרות, כשהוא מדבר בפעם הראשונה, זה מרגיש ממש טוב, אבל אחרי זה אני משתעמם יותר ויותר מהיצירה שלי. בקונצרט האחרון, כששמעתי אותו, לא יכולתי לחכות שהוא יסתיים. כמובן, לא בגלל המוזיקאים, אלא בגלל עצמי.
עשית עוד משהו חוץ ממוזיקה?
כן, אני מאוד מתעניין במקצוע הפיננסי. עבדתי גם כיועץ פיננסי במשך שנה צרה. כשמלאו לי חמש היה לי הרבה זמן פנוי, רציתי למצוא עבודה. אהבתי שאוכל להקצות את הזמן שלי כאן לעצמי. סיימתי קורס והתחלתי לעבוד, אבל אז הפסקתי באוגוסט האחרון. הבנתי שמוזיקה היא הדרך שלי.
לאיזה סוג מוזיקה אתה שומע?
המלחין האהוב עליי הוא צ'ייקובסקי, שמעתי את כל הקטעים שלו לפחות פעם אחת. אבל לאחרונה התעניינתי מאוד גם במאה העשרים, כולל סטרווינסקי, ברטוק, שוסטקוביץ', ראוול, אבל בעיקר הרוסים.
למען האמת, אני אחד מהמעריצים הגדולים ביותר של מוזיקת טכנו,
למרות שאנשים רבים לא יכולים לדמיין את זה עליי. הלכתי השנה גם לפסטיבל קולורדו בגלל מוזיקת הטכנו, אבל חוץ מזה אני שומע כמעט הכל, כולל דאבסטפ.
איך טכנו ומוזיקה קלאסית משתלבים זה בזה?
בימים עברו, כשלמדתי, הקשבתי בעיקר למוזיקה קלאסית. לאחרונה, אני נוטה להאזין למוזיקה במכונה, כי מוזיקה קלאסית באמת מעסיקה את המוח שלי, ואחרי זמן מה אני רק שם לב אליה. אבל לא השני.
איך כותבים מחזה?
ההשראה הכי גדולה היא שאני חייב להביא משהו לכיתה. צ'ייקובסקי אמר את זה
השראה לא אוהבת אנשים עצלנים.
אם המלחין יושב ומתעסק רק בזה, אז אחרי שעה-שעתיים בהחלט תגיע איזושהי השראה. אתה צריך לחכות לזה, ומשם הכל ימשיך.
לאחרונה, עשיתי את זה על ידי הכנסת הרגשות שלי למשימות שלי, אבל בעבר זה היה רק על משהו שקרה לי, וכתבתי על זה מאמר. לאחרונה שוחחתי עם המורה Gyula Fekete על איך מלחינים צריכים לעבור את התהליך של להתחיל לכתוב יצירה לילה אחד ולא לקבל השראה. דיכאון ועצבנות מגיעים, ובגלל זה, הם יחשבו כל היום מה עליהם לכתוב. יום אחד הוא יתמקד בזה, ואז אני לא יכול לשים לב לשום דבר אחר, אני רק חושב על זה. ועד למחרת בערב, רעיון חדש יגיע. רוב הזמן, היום האחד הזה תמיד שם.
איך המשפחה שלך קיבלה את זה שהלכת למוזיקה?
אחרי זמן מה הם הסכימו שאהיה מוזיקאי, אבל רק לאחרונה אהיה מלחין. אני חושב שהמקום הראשון בתחרות המלחינים הנוכחית של בטהובן בבודווארי שכנע אותם, במיוחד את אבי, שאהפוך למלחין. אתה צריך לדעת שההורים שלי לא מומחים, אבל הם תמיד אומרים שהמשחק שלי טוב. במיוחד אמא שלי הייתה אומרת שהיא מאוד אוהבת את זה, אבל אני חושבת שהם אומרים את זה רק כדי לא להעליב אותי, והם ממש לא אוהבים את זה. השותף שלי לחדר אמר לי פעם לכבות את המוזיקה שהתנגנה כי הוא היה מאוד מדוכא. ואז אמרתי לו שזו היצירה שלי.
מה לדעתך הקטעים שלך?
אני תמיד אומר שאם אתה רוצה להאזין למוזיקה שמחה, אל תבחר בזה. רוב האנשים מכירים אותי כאדם עליז, אבל המוזיקה שלי מדכאת. כל הקטעים שלי הם כאלה, אני יכול בעיקר לשקוע במוזיקה עצובה.
על מה אתה עובד לאחרונה?
יש לי עוד שתי משימות לקיץ. אני צריך לכתוב קטע פסנתר לתחרות המלחינים של ברטוק, ויש לי גם בקשה מהכנסייה, אני צריך לכתוב את המיסה הראשונה בלובר. כבר קיבלתי את המילים, אתחיל את זה אחרי היצירה לפסנתר. דויד זסולדוס, המנהל המנהל של פאפגנו, נתן לי לאחרונה את ההזדמנות להרכיב תזמורת סימפונית לבמת המוזיקה הקלאסית של סיגט. בשנה שעברה הוזמנתי ללהקה הזו, העובדה שעכשיו אני יכול לארגן אותה זו הרגשה מאוד טובה. אבל זה גם בא עם הרבה עבודה. אנחנו מכינים מופע הונגרי, שבו גיולה וארדי ותאמאס קוקני יופיעו סולו ביצירה כל אחד. בקונצרט הבא ננגן את הקטעים הקלאסיים המוכרים והפופולריים ביותר. אני גם אנגן בהופעה, אני מאוד אוהב לנגן בכינור בלהקה, וגם האחריות פחותה. אבל אולי זה יהיה האחרון, עכשיו אני רק רוצה להתעסק בהלחנה.
המאמר המקורי זמין בכתובת: https://www.szeretlekmagyarorszag.hu/kult/a-zene-az-en-utam-olah-patrik-gergo-zeneszerzo-meg-csak-20-eves-de-sorra-nyeri-a-dijakat/
ניתן להוריד את המאמר: szeretlekmagyarorszag.hu_kult_a-zene-az-en-utam-olah-patrik-gergo-zeneszerzo-meg-csak-20-eves-de-sorra-nyeri-a-dijakat_
